רימון בעזה - מוטי קירשנבאום - 50 דק'

ב-1970, שלוש שנים לאחר כיבוש רצועת עזה, פורץ גל של השלכת רימוני יד לעבר רכבים ישראלים. אירוע שכזה, בו נפצע נהג משאית, הוא נקודת המוצא לסרטו התיעודי של מוטי קירנשבאום, הבוחן ביסודיות את המצב ברצועה כדי לנסות ולהבין את הקשר שבינה לבין ישראל. כאן כבר ניכרים הניצנים לסגנונו הקולנועי של קירשנבאום, שבו המציאות היא האריג ממנו הוא תופר את חליפתו. אין כאן כמעט עשיה "תיעודית" ישירה, מה שנותנת המצלמה (הרבה קלוזאפים), מה שמספרים המרואיינים, הנתונים הסטטיסטיים היבשים – כל אלו נקשרים דרך עריכה אימפרסיוניסטית וקריינות, כדי ליצור דיון קולנועי מודרניסטי כמעט לא רק ב"כיבוש" אלא גם באפשרויות התיעוד שלו.

בית - עמוס גיתאי - 50 דק'

דרך סיפורו של בית ירושלמי אחד (דור דור ודורשיו 14) מצליח עמוס גיתאי ללכוד את ההיסטוריה הקרובה של הארץ והסכסוך הישראלי־פלסטיני. גיתאי מתעד את שיפוץ הבית מן היסוד, ועושה זאת בגישה כמעט אנתרופולוגית: הוא מתחקה אחר סתתי האבן בהר חברון, משוחח עם הקבלן היהודי, עם פועליו מהגדה ועם בעל הבית האקדמאי, וגם עם הדיירים הקודמים – עולים מאלג’יריה ששוכנו בבית הנטוש לאחר מלחמת העצמאות. לבסוף חוזר גיתאי אל הבעלים המקורי של הבית, ד”ר מחמוד דג’אני, שמשפחתו ברחה ב-1948. “בית” ראוי למעמדו הקלאסי גם בזכות האומץ לתעד בישירות כזו את המציאות – עובדה שהובילה לצנזורו על ידי הגוף שהזמין אותו, רשות השידור – וגם בזכות העשייה הקולנועית המדויקת. אי אפשר בלי מילת שבח לעבודת המצלמה של עמנואל אלדמע והעריכה החסכנית של רינה בן־מלך. בצירוף גישתו הלא־סנטימנטלית של גיתאי נוצר סרט חכם שחושף באופן יפה את השכבות השונות שעליהן נטועה המציאות העכשווית.

19:30 - פתיחת דלתות

20:00 - הקרנה

*התשלום לאירוע במתכונת שלם.י כפי יכולתך כאשר כל ההכנסות תרומה למערך סלי המזון של תרבות של סולידריות.
*תתאפשר כניסה של 18+ בקניית כרטיסים מראש. קניית כרטיס בכניסה תתאפשר ל23+/21+ בהתאם להנחיות הבית רומנו.
*בבית של סולידריות אין מקום להתנהגות גזענית, טרנספובית, סקסיסטית והטרדות/אלימות מכל סוג.
*ישנו מעלון המהווה הסדר נגישות לבית של סולידריות, אנא צרו איתנו קשר מראש לתיאום גישה עבור נכים.