top of page

תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות ☼ תרבות של סולידריות

cos_logo-blk-trns.png

קערות של סולידריות

  • cultureofsolidarit
  • 6 באוק׳ 2022
  • זמן קריאה 1 דקות

קערות של סולידריות הוא שיתוף הפעולה הראשון בין המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, תרבות של סולידריות, Culture of Consumption וארגון (UCI (United Children of Israel, ואחד הקמפיינים היותר יצירתיים שעבדנו עליו.


כשרוית לצר, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, פנתה אלינו ברצון ליצור פרויקט משותף, היא סיפרה לנו שהיא שואפת לראות יותר פרויקטים חברתיים המשלבים בין עולם העיצוב לבין עשייה חברתית. שוחחנו על החשיבות שביציאה ממסדרונות האקדמיה אל העולם, אל בני האדם, אל המרחב ואל חיי היומיום — ובדרך זו לעודד שינוי חברתי אמיתי. המילים שלה שיקפו עקרונות של עזרה הדדית שאנחנו מאמינות בהם וכך יצאנו לדרך.



הגינו פרויקט שחיבר בין אוכל, תרבות, אומנות, עזרה כלכלית, סולידריות חברתית ואקטיביזם. באירוע שנערך בתדר, שותפינו המסורים לדרך, נמכרו קערות קרמיקה שעוצבו על ידי סטודנטים וסטודנטיות בקורס לעיצוב קרמי בשנקר. הקערות נמכרו ולתוכן נמזגו מנות מסורתיות מהמטבח הפיליפני שהכין מארק מיגל. כל הכנסות מהאירוע הועברו לארגון UCI אשר נאבק למען הסדרת מעמדם של ילדים וילדות שנולדו למהגרי עבודה בישראל.



בארץ יש כ-700 משפחות ׳זרות׳, שהפכו לכאלה מאחר שנשללה מהאימהות ויזת העבודה שלהן לאחר שילדו כאן את ילדיהן. מדובר במדיניות הגירה אכזרית, לפיה הנשים שמטפלות בקשישים שלנו במסירות אין קץ, מחויבות להגביל את חייהן כאן אך ורק לעבודתן. למעשה, נשללת מהן הזכות להגשים את עצמן גם כאימהות ולבנות תא משפחתי שיעזור להן לשרוד את החיים בארץ זרה. אם בחרו בכך, הן יאבדו מיד את מעמדן החוקי ובכך את האפשרות להשתלב בחברה ולהתפרנס בכבוד.


באמצעות האירוע הצלחנו לגייס 18 אלף ש״ח שהועברו לסיוע משפטי עבור מהגרי עבודה ומאבקם.



 
 
 

תגובה אחת


Dragomir Forester
Dragomir Forester
14 בדצמ׳ 2025

I remember one evening feeling particularly restless. The city lights outside my window seemed to mock my solitude, and I craved a little spark of excitement. While browsing, I accidentally found https://ladytelaviv.co.il/en/central-escorts/escorts-in-ramat-gan/ , and it immediately felt like a tiny escape from routine. There was something strangely comforting in imagining meeting someone new, sharing laughter and fleeting moments, just to fill the quiet corners of my apartment with warmth and presence.

לייק
הכתבה הקודמת →
bottom of page