שתי נשים מדהימות מדרום הודו חוו על בשרן את מדיניות ההגירה האכזרית של ישראל. ברגע שילדו כאן את ילדיהן, המדינה שללה מהן את ויזת העבודה, והן הפכו ללא חוקיות. החוק בישראל אוסר על מהגרות עבודה ללדת כאן. ומה תעשה אישה שמצאה את עצמה בהריון בישראל? שלושה חודשים לאחר הלידה עליה לבחור האם להיפרד מהילד/ה ולשלוח אותם חזרה לארץ המוצא, או האם להישאר איתם בישראל ולחיות ללא מעמד. מדובר בבחירה בלתי אפשרית (אפשר להרחיב על האופציה השלישית לפיה האם והילד/ה יכולים לעזוב את הארץ ועל הבעייתיות שבה).
אותן שתי נשים מדרום הודו, כמו מאות משפחות אחרות במצב זה, חיות ללא סיוע מהמדינה, ללא חשבון בנק, ללא גישה למערכת בריאות, ללא זכויות סוציאליות ותחת פחד מתמיד מגירוש בכפייה. פחד שמא הרשויות יתדפקו על דלתן וישלחו את ילדיהן, שנולדו והתחנכו בארץ, וחיו כישראלים מיום היוולדם — חזרה למדינה שאינם מכירים.
בתוך מציאות קשה זו, החליטו צמד הנשים האמיצות לעשות מעשה ולהקים עסק קטן. לתוך השורשים שנטעו בישראל, הן יצקו טעמים וריחות של דרום הודו, והכינו תפריט שמייצג עבורן תרבות, מורשת וזיכרון. תרבות של סולידריות התגייסה להציע להן פלטפורמה דרכה יוכלו להתחבר לקהילות נוספות, לפרסם את העסק שלהן, ולעזור להן לכלכל את עצמן באופן עצמאי.
יוזמה שכזו נוגעת בנו באופן מיוחד -- כשאנחנו חושבות על העשייה שלנו בפריזמה רחבה יותר, המטרה היא לא להמשיך ולספק סיוע מיידי, אלא לעזור לקהילות מוחלשות ומודרות לחזק את עצמן בכוחות עצמן, לעמוד על הרגליים, להרים את הראש, להשתלב חברתית וכלכלית ולחיות בכבוד.
